דמוקרטיה וחופש הצבעה

בבחירות האחרונות בחוגים רבים (כולל חוגי שמאל) הפך להיות לא לגיטימי להצביע למפלגה שאולי לא תעבור את אחוז החסימה. יותר גרוע מכך, הפך להיות לא לגיטימי להקים מפלגה כזו ולרוץ איתה לכנסת. בדמוקרטיה, חופש הדיבור, חופש ההתאגדות, חופש הבעת דעה וכמובן חופש הצבעה הם ערך עליון. פתאום מסתבר שעבור אנשי שמאל מסוימים כל זה נכון רק עד שמגיע הרגע וזה פוגע באינטרסים שלך. אני חושב שלכל אדם או קבוצת אנשים מותר להקים מפלגה, תנועה ולרוץ איתה לכנסת. אם יהיו מספיק אנשים שירצו אותה היא תיכנס. אם לא אז לא. It is as simple as that. חשוב מאוד להצביע בבחירות, לצאת מהבית ומהעבודה ללכת לקלפי ולהצביע. אבל חשוב להצביע לדבר הקרוב ביותר לליבך. למפלגה ולאנשים שאתה מאמין שיעשו את הטוב ביותר למדינה. התופעה של הפחדה והתקפה על אנשים שרוצים להצביע לתנועה רק כי אולי היא לא תעבור את אחוז החסימה היא פסולה בעיני. שהרי אז, אפשר היה בכלל לאסור הקמת מפלגות חדשות. כל עוד זה מותר זה חלק חשוב בדמוקרטיה שלנו.

סקרים וסוקרים

הסקרים והסוקרים טעו מאוד. אף אחד לא ציפה שיש עתיד תשיג 19 מנדטים. אף אחד. היו סקרים בשבועות האחרונים שיאיר לפיד מתרסק לכיוון ה 5-6 מנדטים. האם אנשים צריכים להחליט החלטה אישית על סמך מה שסקרים אומרים שאחרים מחליטים? התשובה לכך היא לא חד משמעית. כשם שאני נגד הנהגה בעזרת סקרים (כלומר לבדוק בסקר מה הציבור רוצה ולשם להנהיג את הציבור), מאחר ואני חושב שלמנהיג ניבחר צריך להיות מצפן פנימי למה שנכון ולשם להוביל את העם. ככה אני חושב שעל כל אדם להקשיב למצפן הפנימי שלו, בלי פחד, ולהוביל את עצמו ואת קרוביו למקום הנכון. הסקרים לא יודעים ולכן הם בעצם מנסים להשפיע על התוצאה לא פחות מאשר לנבא אותה.

אלדד יניב וארץ חדשה

אם אנשים היו מקשיבים לאנשי ארץ חדשה ואלדד יניב בראשם, ונוסף היו מקשיבים לאמת הפנימית שלהם ולמה שטוב למדינה, בלי פחד אם ייכנס או  לא, אזיי, היו ניכנסים 7-8 מנדטים של ארץ חדשה לכנסת. ארץ חדשה באה אם אג'נדה של דמוקרטיה ושיוויון לכולם. היא באה עם אג'נדה שאומרת שהגורם המגביל ביותר את הדמוקרטיה בישראל הוא החיבור בין ההון-השילטון-העיתונות והעולם התחתון. אנשי ארץ חדשה הפגינו בקמפיין אומץ גדול ונכונות ללכת עד הסוף על מנת לפרק את הקשר הגורדי הזה. רבים פחדו מהם. רבים פחדו שלא ייכנסו בגלל המתקפות של אלו שפחדו מהם. או ההתעלמות שלהם. לא בגלל שהיא לא טובה ארץ חדשה נשארה בחוץ. בגלל הפחד לסוגיו השונים ארץ חדשה נשארה בחוץ. 

יאיר לפיד – יש עתיד

יאיר לפיד הוא אדם טוב. כוונוותיו טובות, אני בטוח. ויחד עם זאת אני לא מבין איך אזרחי מדינת ישראל בוחרים כל פעם מחדש מפלגות שאין מאחריהם כל אידיאולוגיה ברורה. מפלגות ששבעצם רק מבטיחות אנחנו במרכז, אנחנו נעשה כאן טוב יותר כי אנחנו במרכז. ביבי נתניהו הוא אסון מתמשך למדינת ישראל. אפילו ליכודניקים רבים חושבים ככה. ועדיין יאיר לפיד מביא את כל המנדטים שלו היישר לתוך הממשלה של האסון. יאיר לפיד פסל ציבור שלם של אזרחי מדינת ישראל כשאמר שלא יהיה בגוש חוסם ייחד עם זועבי. יאיר לפיד הוא מספר סיפורים מצוין. הוא היה מראיין לא רע. אני מקווה מאוד שהוא יימצא את המצפן הפנימי שלו שיעזור לו להגדיר מה טוב ומה רע. לפסול את הציבור הערבי (עדיין אזרחי מדינת ישראל ב 100%) לשיתוף פעולה עימו זה דבר חמור מאוד, לא מתיישב הייטב עם מצפן מוסרי ברור. אני מאוד מקווה שהוא יעשה שימוש חכם בכוחו הפוליטי שלו. אני חושב שעליו להתייצב בראש האופוזיציה כאלטרנטיבה ברורה לישלטון הביבי. ואז בנוסף לכך הוא יוכל להאבק על הדברים החשובים באמת הוא יכול היה להפוך בעוד שנה עד ארבע לראש ממשלת ישראל הבא. מהקואליציה זה לא יקרה.

שמאל וימין – יש או אין דבר כזה?

יש. חד משמעי. האם יש מנהיג לשמאל הישראלי? התשובה כרגע היא לא.
צריך לבטל את המרכז הפוליטי ולהחזיר את הפוליטיקה והבוחר הישראלי לבחור בין אלטרנטיבות ברורות. מצד אחד הסתגרות ופחד ומצד שני פתיחות ותקווה. מצד אחד אמונה שלנצח נחייה על חרבנו ומצד שני האמונה שאפשר לחיות בשלום עם ארצות האיזור ובכלל. בישראל יש מנהיג (דרדלה אבל מנהיג) לימין. בישראל אין מנהיג לשמאל. יאיר לפיד (גם הוא) מפחד מהתווית "הנוראית" של שמאל. גם שלי יחמוביץ מפחדת, ובכך למעשה איבדה את מנהיגותה. דרוש מנהיג לשמאל, מנהיג שלא מפחד. מישהו שיהיה לו המצפן הפנימי למה נכון. וגם מישהו שיידע לאסוף את כל הכוחות הפוליטיים הקיימים ואלה שיצטרפו ולהפוך אותם למסה אדירה של צדק חברתי. בינתיים לפחות גדודי הצעירים התעוררו בשמאל. אולי מתוכם ייצא מנהיג חדש. ואולי זה בכל זאת אלדד יניב.

מה שנכון

הבעיה מספר אחת של מדינת ישראל היא שליטתה האינסופית על עם אחר. אני לא הראשון ולא האחרון שאומר זאת, אבל לצערי זה לא מדובר מספיק ובטח שלא במערכת הבחירות האחרונה.
שליטנו על העם הפלסטיני הופכת אותנו לגזעניים, כובשים, אלימים. היא הופכת אותנו למשוקצים. מדינת ישראל והאזרחים בה יכלו להיות אור לכל עמי העולם, דוגמא ומופת לדו או תלת  קיום. אנחנו לא. הרצל כתב באלתנוילנד על השיוויון והאחווה בין האנשים מכל הסוגים בארץ הזו. מגילת העצמאות מדברת על שיוויון מלא בין כל אזרחי המדינה. זה לא ככה. לתפיסתי ברגע שנפסיק לכבוש ולשלוט על עם אחר, החברה בישראל תשתנה. השיח ישתנה. האלימות תשתנה. ברגע שנפסיק לשלוט שם, ונחזיר את המתנחלים הבייתה גם יתפנה לנו תקציב גדול לטיפול במעמד הביניית באמת ולא לסתם קוטרים. לדעתי ברגע שניפרד לשלום מהשטחים הכבושים ונחזיר את הכובשים מטעמנו לשטחינו יהפוך העם בישראל לאומה טובה הרבה יותר. קל זה לא יהיה, אבל אם יקום המנהיג מהשמאל שיידע לעשות את הדבר הנכון ולהנהיג את מדינת ישראל לעתיד טוב יותר העולם כולו ישתנה.