ברמה האישית אני מאחל למשפחות שיקיריהן ישובו בשלום. כשם שאני מאחל לכל מי שבני משפחותיהם ניפגעו בתאונות דרכים או חלו במחלות קשות. יהודים, ערבים, נוצרים ועוד.
ממשלת ישראל אחראית לחטיפתם של שלושת האזרחים בזה שהיא איפשרה להם לחיות במקום שאנו שלהם. בגלל שהיא איפשרה להם להסתובב במקום שהוא לא שלהם. ואפילו לקחת שם טרמפים. היא ממש נתנה להם תחושת בטחון כאילו הם במרכז תל אביב. וזה לא ככה.
ממשלת ישראל צריכה הייתה לקחת בשתי ידיים מיליון הזדמנויות להגיע להסכם שלום או אי לוחמה. לצאת מרוב שטחי הגדה ולפנות מי שצריך תוך כדי כך.
אין זה משנה אם אבו מאזן מכיר בנו כמדינה יהודית או לא. אנחנו חזקים וצריכים להציב גבולות ברורים. אנחנו חזקים וצריכים להתנהל במוסריות הרבה ביותר. גם אם הם לא.
ממשלת ישראל צריכה לחשוב על תושבי הארץ הזו כולם כ 10-12 מיליון תלוי איך סופרים. לאפשר לשני העמים לחיות בשקט ובנורמליות.
זה הרי כל כך פשוט וכל כך ידוע מה יקרה בסוף. וכדי שזה יקרה מהר ולא לאט. חבל על הזמן.
כאשר סיפרו לי ביום שישי על מה שקרה חשבתי ולאחר דקה גם אמרתי: ״אם הם לא היו שם, הם לא היו נחטפים. וגם אם הם לא היו שם הם ו/או מתנחלים אחרים, והיו מתנהגים בצורה ברוטלית אל התושבים הערבים זה לא היה קורה״ וזה המצב. ועכשיו כל מדינת ישראל שבויה של המצב.
השלטון הצבאי על עם אחר חייב להיפסק אתמול. יישוב ישראלים בשטחי הגדה חייב להיפסק, גם אלו ששם וגם חדשים. די. אנו חייבים לחזור לשפיות. ומהר.
עדכון, שמעתי הבוקר את רזי ברקאי שואל האם היו אלה ילדים מתל אביב האם היינו מרגישים אחרת. אני חושב שהשאלה לא במקומה. האנשים שגרים בתל אביב לא גרים בלב המחלוקת. לא מקשים על הסדרת היחסים בין שתי הישויות (ישראל ופלסטין) ולכן מצד אחד הסיכון שלהם נמוך יותר ומצד שני הלגיטימציה בפגיעה בהם פחות יותר.
16/6/1 22:15
עוד עדכון, חברי אמיר טיטו ציין שלא הבעתי התנגדות לאלימות ולטרור. אז למרות שזה היה נראה לי המובן מאליו אני מציין שאני נגד אלימות משני הצדדים. גם חטיפות ילדים וגם ירי כדורי גומי בילדים. ואני נגד טרור ערבי ואסלאמי ונגד טרור יהודי של תג מחיר ועקירת עצי זית.
ושוב אני רוצה לציין שלדעתי ממשלת ישראל לדורותיה יכלה כממשלה של המדינה החזקה ביותר במזרח התיכון לסיים את הכיבוש ואת המוטיבציה לטרור מזמן.