לפני שבוע יצאנו לדרך. השבוע הראשון בהולנד היה מרגש, מעניין ומאתגר וגם משמח ופותח את הראש.
בהכללה האנשים סביבנו ממש נחמדים, מכניסי אורחים, לבביים וחמים.
דברים קלים בארץ, הפכו פה לפרויקט רציני. דברים מובנים מאליהם, אינם כאלה כאן. חיווט המוח מחדש ממשיך.
למשל.
קווי טלפון נייד. מבנה החבילות כאן שונה, וכזר, רוצים ממך דברים אחרים. חייב לומר שמאז הרפורמה בארץ המחירים זולים יותר וגם מה שמקבלים.
בסופו של דבר הכי פשוט היה לקנות כרטיסי פרה-פייד ובהמשך לטפל בחוזה מסודר.
לקנות אופניים. בעיר הבירה של ארץ האופניים זה מסובך יותר ממה שחשבנו. חמישה אנשים. לא בדיוק יודעים מה אנחנו צריכים. המחירים נעים מ 50€ ועד 1500€ ובטח יש יותר. יש חדשים ויש יד שניה, יש אינטרנט ויש חנויות. יש מגוון רחב של דעות. בסוף קנינו למבוגרים אופני יד שניה, לשתי הגדולות אופניים חדשים ולצעירה ביותר יד שניה שהיא רצתה. למה? ככה. היינו כבר עייפים ורצינו שכולן יהיו מרוצות. ושמחות.
אין לנו כאן רכב, גרים במרכז העיר. אין חניה. החלטנו בלי. אבל אתמול רצינו רכב לצאת לטיול. אז יש כאן מגוון של אפשרויות להשכרת רכב, בסוף בגלל יש לנו עדיין רק רשיון ישראלי, שכרתי רכב כרגיל. חברת השכרת רכב. אבל נסעתי למשרד עם אופניים, והחזרתי בחצות הלילה לשם את הרכב, ומשם חזרתי עם אופניים הבייתה.
היינו גם בטיול, ראינו תחנות רוח, היה יפה ומעניין, ואחרי זה נסענו לחברינו הטובים כאן, ברנדט ומשפחתה האהובים. אנחנו מכירים רק שנתיים אבל החיבור בין הלבבות נותן תחושה כמעט של בית.
והיום היינו בשוק אוכל אורגני. חמש דקות מהבית.
מלא גבינות, ירקות, פירות, פטריות, לחמים. מהמם.
אחריי שבוע, עוד אין לנו אינטרנט תקין. מקווה שיהיה בתחילת השבוע. עוד אין חשבון בנק, כנ"ל. ביטוח בריאות, רשיון נהיגה מקומי, כרטיסים קבועים לתחבורה ציבורית אין, ועוד כמה דברים. יש לנו כבר מספרי טלפון מקומיים, שוק אהוב ליד הבית, הכרות עם השכנים, פיצה מעולה ליד הבית וגם, גלידה.
אה, וגם עברנו כבר כמה משברים והתחזקנו עוד קצת…. המשך יבוא