לפני כמאה שנה היו לא הרבה ערבים ומעט יהודים בשטחה של ארץ ישראל. לאורך השנים באו והתיישבו בארץ הרבה ערבים והרבה יהודים. היו גם פיגועים, טרור, רציחות, פעולות תגמול, פעולות נקם, ומלחמות הרבה מלחמות.
יש הטוענים שהערבים התחילו, לא קיבלו את בוא היהודים לכאן, עשו עוד ועוד פעולות להבריח אותם מכאן.
יש הטוענים שלהגיע לכאן ולהתיישב וליצור ישובים וגם להבריח מכאן ערבים אלו פעולות אלימות לא פחות.
בעיני זה כמעט לא חשוב. חשוב כמו לדעת כל היסטוריה, אבל זה לא צריך לעצור את העתיד, לא צריך לשמש אותנו או את המפחדים מהעתיד.
אם כל הזמן נתווכח מי התחיל, כמו ילדים קטנים, אז ה"ריב" הזה פשוט לא יסתיים לעולם.
עזבו את מריבה על השטח כרגע, את האבנים הקדושות והקברים הקדושים. בואו נסתכל על האנשים החיים, בואו נסתכל על העובדות:
בין הירדן לים יש שני עמים.
בין הירדן לים יש עם אחד שיש לו מדינה חזקה מאוד, מעצמה איזורית. המדינה הזו נכון להיום שולטת כמעט באופן מוחלט בשני העמים.
ברצועת עזה המדינה החזקה לא שולטת במאה אחוז, אבל היא שולטת במעברים, בים, באויר, בחשמל, ובמים.
בין הירדן לים יש כשישה מיליון יהודים בעלי זכויות אזרח מלאות.
בין הירדן לים יש כשישה מיליון ערבים המחולקים ל:
– אזרחים סוג ב במדינה החזקה.
– אזרחים במצור ביישות לא ברורה.
– אנשים החיים תחת משטר צבאי מלא כבר כחמישים שנים. כולל זה שהצבא נכנס אליהם הבייתה מתי שהוא רוצה, ביום ובליילה, כולל מעצרים ללא משפט, כולל משפט צבאי ולא אזרחי, וכולל זכויות אזרחיות רבות שפשוט אינם קיימות.
המדינה החזקה כאן, המעצמה, זו ישראל, למי שלא הבין.
—
האם חושבים היהודים בעלי הזכויות המלאות שאפשר להמשיך ככה? שהאנשים שחיים כאן ללא זכויות ימשיכו בסבבה לקבל את זה? שלא יהיה אחוז מסוים של אנשים שכל כך יכעסו, כל כך ישנאו שאפילו ירצו לפעול באלימות כנגד הכובשים? ירצו אפילו להרוג ולרצוח?
מי שחושב ככה באמת לא מבין את נפש האדם.
נסו להסתכל על העובדות האלה ולחשוב לרגע שאתם הייתם בצד השני, איך הייתם מרגישים?
מה הייתם רוצים שיקרה?
כמה עוד הייתם מוכנים לסבול לחיות ככה?
—
אף אחד לא נולד שונא. אף אחד לא נולד רוצח. אבל לאחר 15/17/20/25/49 שנים של השפלה יומיומית, לאחר שהורסים לך את הבית, עוצרים לך את האבא, אולי אחותך נהרגת בשוגג. לאחר שקורים דברים כאלה לך, לשכן שלך, לחברך. יהיו כאלה שיקחו את ה"אין חוק" לידיים וירצו לשנות את המציאות באלימות. בשיסוף גרונות, בירי ללא הבחנה, ובהתפוצצות באוטובוסים. ואנחנו ממשיכים לחשוב שזה יעבור. שזה עוד גל.
עד מתי?